עיריית נוף הגליל בשיתוף מועדון הכדורגל הפועל נוף הגליל, ארגנו ערב הוקרה והנצחה מרגש לשחקני ומנהלי העבר שהלכו לעולמם. בחייהם ובמותם למען הפועל
אילן סויסה 1975-2020
אילן סויסה ז"ל נפטר בגיל 45 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן והותיר אחריו את אשתו רויטל וארבעת ילדיו נטע (19), עדי (18), שקד (14) ושחר (7).
אילן נולד וגדל בנצרת עילית וחי את עולם הכדורגל כבר בגיל צעיר כשהתחיל את דרכו במחלקת הנוער של מכבי חיפה וכבר בגיל 17 הצטרף לקבוצת הבוגרים של נצרת עילית ובהמשך דרכו שיחק בקבוצות נוספות.
בצפת/כרמיאל החל את קריירת האימון שלו. לאחר מכן אימן את עירוני טבריה והוביל אותה למרחק נגיעה מהליגה הלאומית. בשנתו האחרונה אימן בהפועל מגדל העמק עד לעזיבתו בשל סיבות רפואיות איתן נאלץ להתמודד.
ג'ורג' שטרית 1945-2014
ג'ורג' שטרית ז"ל, יליד העיר אוראן באלג'יר, עלה לישראל עם משפחתו ב- 1960. נחשב לאחד מבכירי החלוצים שצמחו בהפועל נוף הגליל, שיחק במועדון בשנות ה- 70 בהן עדיין נקרא הפועל נצרת עילית, לפני שינוי שם העיר.
על מעמדו של שטרית במועדון מעיד חברו שלמה אדלר: "הוא היה שחקן מצוין, היה לו משחק ראש טוב ובעיטה מדויקת והמון נוכחות ברחבה. הוא קיבל אותי בבוגרים כשהייתי ילד ולעולם לא אשכח איך דאג שארגיש בבית. הוא הבקיע את כל השערים המכריעים של הקבוצה".
שטרית הלך לעולמו בגיל 69 לאחר מאבק במחלה קשה. הותיר אחריו אישה (טובה), שלושה ילדים (עדיה, דיאטנית קלינית), עידו (טייס קרב) ורותם (רופאת שיניים). לשניים 5 נכדים (ועוד אחד בדרך).
בני סולומון 1933-2021
בני סולומון ז"ל, אחד מדור המייסדים של המועדון, יליד העיר בקאו ברומניה, עלה ארצה בשנת 1963, עם רעייתו ביאנקה ז"ל ובנו והתיישב בעיר בה התגורר במשך כל חייו.
בשל העובדה שברומניה היה שחקן כדורגל מצטיין, הדרך להפועל קריית נצרת הייתה קצרה והוא הפך מהר מאוד לאחד השחקנים המצטיינים בקבוצה. החל לשחק בתפקיד החלוץ ובהמשך הוסב לעמדת הבלם.
במקביל לכדורגל עבד בחברת 'מקורות' מיום הגעתו ארצה ועד פרישתו לגמלאות (1998). המשיך ללוות את הקבוצה כאוהד מושבע עד יומו האחרון.
איציק ברעם 1941-2021
אהבתו הרבה של איציק ברעם ז"ל לכדורגל הביאה אותו בשנות ה- 80 למחלקת הנוער של המועדון, בעקבות בנו גיל, היום מנכ"ל המועדון, ששיחק אז בקבוצת הנוער. קבוצת הנוער שיחקה באותן שנים בליגת העל והשם הבולט שצמח מאותה קבוצה היה השוער יעקב בלדב.
איציק ברעם עלה ארצה בגיל 15 (1941) ממרוקו. "אבא אהב כדורגל, אפילו היה שוער בצעירותו, בעקבות הקריירה של גיל חזר לכדורגל", מספר בנו דודו.
איציק ברעם נישא לדינה, עבד כשוטר ולימים הפך למורה נהיגה מצליח. הוא הגיע לעיר בשנת 1963 עם רעייתו דינה. לבני הזוג ארבעה ילדים (דודו, גיל, דגנית ותמי) שהביאו לו 10 נכדים.
אברי עשור 1938-2005
אברי עשור ז"ל עלה לארץ בגיל 12 מאלכסנדריה, מצרים בשנת 1950. ב- 1960 נישא לשלומית ולהם ארבע בנות: מירה, חלי, גלית ואורית.
עשור התגורר בקריית ביאליק, שם התחיל את הקריירה שלו ככדורגלן וב-1960 הגיע לעיר והחל לאמן את קבוצת הנוער של המועדון, שהצמיחה בין היתר את עובד גרינפלד ז"ל, מאיר ג'ינו ורבים אחרים, שהגיעו בהמשך לקבוצה הבוגרת.
שנים מאוחר יותר קרא לו היו"ר המיתולוגי, חיים אזולאי ז"ל, לשמש כחבר בהנהלת הקבוצה הבוגרת ושימש כמנהל הקבוצה. בשנת 2005 הלך לעולמו דווקא בעונה בה שיחקה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בליגת העל. "אבא לא זכה להגיע לליגת העל", מספרת בתו אורית.
יוסף רובין 1946-2007
יוסף רובין ז"ל עלה לארץ בשנת 1957, בהיותו ילד בן 11 מהעיר בילבה בפולין, עם הוריו ואחותו והשתקע בעיר, בה התגורר עד יום מותו. משפחת רובין הייתה אחת המשפחות הראשונות בעיר הקטנה שרק הוקמה. אהבתו לכדורגל הובילה אותו להיות חלק מאחת הקבוצות הראשונות של המועדון בתקופה בה עדיין שיחקו במגרש מע"צ המיתולוגי.
את החותמת המשמעותית להיותו חלוץ מצטיין קיבל באמצע שנות ה-60, כאשר כיכב באליפות צה"ל לצדו של דרור קשטן, שלימים הפך למאמן בכיר בכדורגל הישראלי. בשנת 1967 נישא לרחל והשניים הביאו שני ילדים לאוויר העולם (ועוד 2 נכדים). יוסף רובין עבד עשרות שני במע"צ ונפטר בגיל 60 לאחר מאבק במחלה קשה.
מוריס תורג'מן 1955-2013
מוריס תורג'מן ז"ל עלה לארץ בשנת 1963 בגיל 8 מהעיר מקנס במרוקו. מוריס ומשפחתו השתקעו בקריית נצרת בה קבעו את ביתם. בשנת 1977 נישא לחברתו אודליה והשניים הביאו לאוויר העולם שלושה ילדים: אפרת, אתי ובן, שהביאו להם 5 נכדים.
בשל אהבתו לכדורגל החל לשחק בהפועל קריית נצרת וכיכב בקבוצת הנוער לצדו של אריה אקרמן. לימים עבר לבית"ר נצרת עילית, שהייתה קיימת באמצע שנות ה- 70. עיקר גאוותו הייתה בנו, בן תורג'מן, שהפך לכדורגלן מצליח בליגת העל וזכה באליפות ובגביע המדינה.
אשתו אודליה מספרת: "הוא אהב מאוד את המועדון, אבל לצערי לא זכה לראות את המועדון בליגת העל, לא ראה את הקריירה של בן מתפתחת ואת האצטדיון החדש". נפטר בגיל 58 לאחר מאבק במחלה קשה.
חיים אזולאי 1941-2018
היו"ר המיתולוגי של המועדון, חיים אזולאי ז"ל, נולד במרוקו ועלה לארץ בשנת 1949, בשנת 1968 עבר לנצרת עילית מטירת הכרמל.
בשנת 1978 התמנה לתפקיד יו"ר קבוצת הכדורגל של הפועל נצרת עילית בליגה ב'. בהובלתו הקבוצה עלתה לליגה הארצית שהייתה הליגה השנייה. אזולאי שימש בתפקיד עד שנת 1997 עם הפסקה קצרה באמצע.
גם לאחר שעזב את הקבוצה דאג כל הזמן לתקציבים והמשיך ללוות את הקבוצה. חיים היה מזוהה עם הקבוצה בכל חייו ובשנת 2018, חודשיים לפני מותו קיבל את אות "יקיר העיר" גם בשל תרומתו הרבה לספורט בעיר.
יוסי דוד 1949-2021
יוסי דוד ז"ל, יקיר העיר נוף הגליל, הלך לעולמו בעקבות אירוע שעבר ערב ראש השנה והוא בן 71. יוסי דוד, עלה לארץ מרומניה ב-1960 עם משפחתו מעיר הבירה בוקרשט, בהיותו בן 11, ליווה במשך שנים ארוכות את הספורט בכלל והכדורגל בפרט בעיר, שימש כפעיל המחלקת הנוער ואף בבוגרים.
דוד עבד במפעל התעשייה הצבאית עד פרישתו לגמלאות, שם שימש גם כיושב ראש וועד העובדים. במקביל התנדב שנים רבות בגופים שונים וביצע תפקידים שונים. בין היתר שימש כיו"ר הסתדרות הגמלאים בעמקים וכחבר בעמותה לקידום הספורט. דוד אף שימש כחבר בהנהלה הארצית של א.מ. י. ר. ארגון ארצי של עולי רומניה.
אוסבלדו גולדשטיין 1948-2018
לא היה לו תפקיד רשמי במועדון, הוא לא שיחק, לא אימן ואפילו לא ניהל. אבל אוסבלדו גולדשטיין ז"ל, הצליח להיכנס עמוק עמוק ללבבות של כולם, בזכות היותו אוהד מושבע ומסור, שהקבוצה הייתה אצלו במקום הראשון, ועל הדרך הוא הפך למארח הלא רשמי של הכדורגלנים הזרים מדרום אמריקה שהגיעו לארץ.
אוסבלדו עלה ארצה מארגנטינה בשנת 1977 עם רעייתו סילביה. הוא לא שיחק כדורגל בצעירותו, אבל היו לו חברים שהדביקו אותו בחיידק. בירח הדבש למשל, הוא לקח את אשתו הטרייה סילביה ל.. אצטדיון של אטלנטה, הקבוצה אותה אהד בארגנטינה. הותיר אחריו אישה, 3 ילדים ו-7 נכדים.
מוריס אפללו 1948-2015
מוריס אפללו שיחק כקשר קדמי בימים הראשונים של הפועל קריית נצרת. הוא עלה לארץ ממרוקו עם משפחתו בשנת 1963, כשהוא בן 15. הגיע מהעיר סווירא, אחת הערים היפות במרוקו.
בתו סילבי מעידה כי "הוא שיחק כדורגל מיום שהכיר את עצמו, תמיד היה עם כדור בין הרגליים". מכאן ועד להפועל קריית נצרת הדרך הייתה קצרה. בשל אהבתו הרבה לכדורגל, שיחק בכל מקום אפשרי, כולל בשכונות היה חלק מהנוף של העיר עד גיל 68, בו הלך לעולמו לאחר מאבק במחלה.
מרדכי נצר 1927-1989
עלה לארץ לבדו מרומניה בעליית הנוער בשנת 1936, שירת בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה ובהמשך בצה"ל. לימים הכיר את בלה מחיפה, השניים נישאו והקימו משפחה. התגורר תחילה בקריית חיים, בשנת 1959 הגיע לקריית נצרת וקבע בה את ביתו ודאג שהוריו ואחיו יגיעו איתו לעיר שרק נוסדה.
אהבתו לספורט ולכדורגל הביאה אותו להפועל קריית נצרת, שם כיכב בתפקיד הבלם. כישורי הניהול שלו הביאו אותו בהמשך לתפקיד מנהל הקבוצה. נודע כאחד המנהלים הראשונים של סניף עמידר בעיר. נפטר בגיל 70 לאחר מאבק במחלה קשה.
איגנץ גבר 1931-1997
יצחק (איגנץ) גבר, יליד העיר ורשה, עלה לארץ מפולין וקבע את ביתו בעיר הצעירה קרית נצרת. אהבתו לכדורגל הביא אותו להפועל קרית נצרת, בימים הראשונים להקמתה. הביא לעולם שני בנים: ברנרד (דב) ויהודה, שבהמשך שיחק אף הוא בהפועל נצרת עילית (1970-1978). אגב, שניהם מתגוררים כיום בברזיל ושומרים על קשר הדוק עם הארץ.
איגנץ נחשב לחברו הטוב של המאמן המיתולוגי דודיק (שטרנפלד) גולן, שאף הוא עלה מפולין ובהמשך אף עבר להנהלת הקבוצה, בה שימש כגזבר.
סימון מייסטר 2010-1948
עלה לארץ מרומניה בגלי העלייה של תחילת שנות ה- 60, נחשב לאחת הדמויות הכי אהודות בהיסטוריה של המועדון, בזכות צניעותו, אופיו הצנוע ומסירותו למועדון ולעבודתו.
מייסטר ז"ל הגיע למועדון בעקבות כדורגלן העבר איזו שמילוביץ, שכן השניים עבדו ביחד במפעל תעשיות רכב. שימש במשך שנים כאיש המשק של מחלקת הנוער עם גיחה קצרה לקבוצה הבוגרת. דורות של שחקנים צעירים עברו תחת ידיו המסורות במרוצת השנים. "אין איש שלא אהב את מייסטר", מעידים שחקנים שעברו במרוצת השנים תחת ידיו המסורות.
נפטר בשנת 2010 בנסיבות טרגיות במהלך עוד יום עבודה שגרתי בחדר ההלבשה של אצטדיון גרין.
עובד גרינפלד 1958-2016
הלם ותדהמה היו בהפועל נצרת עילית, באותו בוקר מקולל בחודש יולי 2016, בעקבות מותו הפתאומי של המנהל המקצועי במחלקת הנוער וכדורגלן העבר המצטיין, עובד גרינפלד ז"ל, שלקה בלבו.
גרינפלד, קשר טכני בעל ראיית משחק נדירה, נחשב לאחד השחקנים הכי טובים בתולדות המועדון ובעבר אף אימן את הקבוצה הבוגרת. בעשור האחרון לפני מותו התמקד בטיפוח דור העתיד וגידל שחקנים רבים. הוא נחשב לדמות מוערכת בנצרת עילית ובאזור כולו. עובד נהג ללבוש את החולצה מספר 14, בשל הערצתו לכדורגלן ההולנדי הענק יוהן קרויף. הספיק אף להשתלם מספר פעמים באיאקס אמסטרדם הגדולה. נפטר בגיל 58 לאחר בקריירה עשירה.
שמואל (מילו) ברטפלד 1941-2017
מילו ברטפלד ז"ל עלה לארץ מהעיר פלטיצן שברומניה בשנת 1964.
הגיע למועדון בעקבות בנו חיים, ששיחק בקבוצה ובגלל אהבתו הרבה לכדורגל. התחיל את תפקידו במחלקת הנוער, משם הביא אותו לקבוצה הבוגרת חיים אזולאי ז"ל, שניהל את המועדון ומינה אותו למנהל הקבוצה. מילו היה האבא של השחקנים, שרחשו לו המון כבוד ואהבו אותו מאוד. היה נשוי ללאה והביאו לאוויר העולם שלושה בנים (ראובן, חיים ופיני). הותיר אחריו 10 נכדים.
שלמה מזרחי 1933-2001
שלמה מזרחי ז"ל, שעלה מלבנון ב- 1958, נחשב לשוער אמיץ, אחד שלא חשש לזנק לרגלי החלוצים שהגיעו מולו ולכן זכה לכינוי "הפנתר מביירות".
לכדורגל התגלגל שלמה מזרחי במקרה. לא היה לו כל רקע ובלבנון כלל לא שיחק כדורגל. "במפעל בו עבד חיפשו דרך לשלב שחקנים בקבוצת הכדורגל המקומית שרק הוקמה", מספרת בתו, גילה, "הם הציעו לו לבוא להיבחן, בלי שום ניסיון קודם. בגלל שהיה 'גבר', קבעו שהוא יעמוד בשער. הוא התלהב וככה הפך לשחקן כדורגל".
ותיקי העיר מספרים כי באחד המשחקים, כאשר ספג שער, החל להתקוטט עם הבלם, אותו האשים באחריות לשער. במקרה אחר, קילל אותו אוהד מ"היציע" המאולתר, שהיה אז במגרש מע"צ המיתולוגי. מזרחי לא חשב פעמיים, עזב את המגרש באמצע המשחק והלך לסגור חשבון עם האוהד.
חיים צרנר 1921-1994
עלה לארץ מרומניה, שיחק באחת הקבוצות הראשונות של העיר עם הקמתה, אי שם בשנות ה- 60. לימים הכיר את פולי שהפכה לרעייתו. השניים התחתנו והקימו משפחה, הביאו לאוויר העולם שני ילדים, שהולידו 6 נכדים. אביו, אליהו צרנר ז"ל, שימש כאיש המשק הראשון של הקבוצה עם הקמתה ואחיו מרדכי נצר ז"ל אף שיחק בקבוצה.
בשנות ה-80, בהן שיחקה הקבוצה בליגה הארצית, לא שימש בתפקיד רשמי בהפועל נצרת עילית, אולם סייע לו בכל דרך אפשרית והיה מקורב מאוד לראשי המועדון.
דני רוט 1961-1982
מחלקת הנוער של הפועל נצרת עילית, נקראת כבר שנים רבות על שמו של דני רוט ז"ל, שחקן המחלקה באמצע שנות ה- 70, שנהרג במלחמת לבנון הראשונה. דני רוט, בנם של ניצולי השואה מירה ז"ל ואריה ז"ל, נהרג ב-25.6.82, במהלך פעילות מבצעית של יחידתו באזור בחמדון שבלבנון.
רוט שיחק והצטיין בתפקיד המגן השמאלי תחת הדרכתו של המאמן ושחקן העבר אלי לוי. משפרצה המלחמה היה בהליכי שיקום. אם רק היה רוצה, לא היה נשלח ללבנון. אלא שדני התעקש ושובץ בגדוד 51 של גולני כאחראי פינוי נפגעים.
סמי כהן 1945-2021
סמי כהן ז״ל נולד ב1945 במרוקו בעיר רבאט, עלה לארץ עם הוריו בגיל 3, הישר למעברה שבראש פינה וב- 1950 עבר לגור בצפת, שם שיחק במחלקת הנוער של הפועל צפת וחלם להיות שחקן כדורגל, אך גיוסו לצה״ל ב-1963 גדע את חלומו. שירת במשך 28 שנה בצה"ל. אחרי שחרורו שימש כמנהל הקאנטרי קלאב הראשון בעיר ובשנות ה-2000 שימש כחבר בהנהלת הקבוצה, כששלושת בניו יניב, כפיר ורועי שיחקו בה ועלו עם האבא לליגה הארצית.
סמי היה נשוי לדבורה כהן במשך 53 שנים והשאיר אחריו 5 ילדים: רויטל, יניב, כפיר, רועי ועמית, היה סבא ל- 8 נכדים.
אריה טל 1949-1983
אריה טל (צ'וארו), נולד ברומניה בעיר בקאו, משם עלה לישראל בשנת 1961 היישר לנצרת עלית. שיחק מצעירותו כדורגל ולאחר שירות צבאי במשמר הגבול הצטרף לקבוצת הכדורגל של הפועל נצרת עלית, שם שימש כשוער, במקביל לעבודתו כחשמלאי. היה נשוי לכרמלה והביא לעולם שלושה ילדים ו-5 נכדים.
לימים, לאחר פרישתו ממשחק פעיל, הגיע כאוהד מסור יחד עם שני בניו לצפות במשחקה של הקבוצה, ששיחקה אז בליגה הארצית, נגד מכבי רמת עמידר, בו הפסידה 0-1 בבית. בתום המשחק, במגרש החנייה אירעה הטרגדיה כשאריה עבר אירוע מוחי ולאחר מספר ימים נפטר בבית החולים רמב"ם.
