הבלם סידיקי ג'אוורה, בן 23 (בספטמבר הקרוב) מקבוצת SAMGER ממרכז הטבלה בליגה הבכירה בגמביה, הוא הזר הראשון של הפועל נוף הגליל לעונת 23/24. סידיקי משחק גם בעמדת המגן השמאלי והוא עתיד לשחק במרכז הגנת נוף הגליל, בשיטה של שלושה בלמים, לצידם של זניה ברקמן, הקפטן הוותיק ועלי כיאל שהגיע מהפועל עכו.
כשהגיע סידיקי לנוף הגליל בתחילת חודש יולי, הופתע למצוא כאן את בן ארצו, עבדולאי מבוגה, ששיחק בעונה שעברה בקבוצת הנוער והתאמן עם הקבוצה הבוגרת. השניים קיבלו דירה שכורה בצמוד לאצטדיון ואין ספק שהימצאותו של גמבי נוסף לצדו הקלה עליו את ההתאקלמות בישראל. "עבודלאי ידע לבשל מצוין", פרגן לשותפו לדירה, אלא שהמאמן, מוטי איווניר, החליט לוותר על עבדולאי שצפוי לעזוב את הדירה ואולי גם הארץ ולהשאיר את סידקי לבדו.
סידיקי הוא הבן הצעיר במשפחה בת חמישה ילדים. אביו נפטר בהיותו ילד בן 4 בסה"כ, לכן פרנסת המשפחה נפלה על כתפי אימו, מרימה הידרה, שעבדה לפרנסת המשפחה כמוכרת סנדביצ'ים בשוק העירוני ופרנסה את המשפחה. "היא עשתה הכול כדי שיהיה לנו מה לאכול", הוא מסביר ומגלה שהגיע לארץ עם... 50 דולר בכיס "אח שלי נתן לי דמי כיס", הוא מתגאה. סידיקי יודע שהצ'אנס שקיבל בהפועל נוף הגליל יכול לסדר את משפחתו בחיים הקשים בגמביה.
וכדי שתבינו עד כמה החיים בגמביה קשים, נגלה שהחוזה שלו בעונה שעברה עמד על 80 דולר לחודש. כרטיס כניסה למשחקים בליגה הראשונה של גמביה, בה משחקות 16 קבוצות, עומד על דולר בודד או שניים. המגרשים בגמביה מזכירים את ימק"א של פעם, רובם כמעט ללא דשא. גמביה היא המדינה היבשתית הקטנה ביותר באפריקה. צורתה היא צורת רצועה צרה, שבמרכזה זורם נהר גמביה, והיא מוקפת על ידי סנגל מכל עבריה. הוא מתגורר בעיירה bacau, השלישית בגודלה בגמביה, הסמוכה לעיר הבירה בנג'ול. "רק 10 דקות נסיעה מהבית שלי לעיר הבירה", הוא מספר. אגב, בירת גמביה, היא רק העיר הרביעית בגודלה בגמביה, בה חיים כ- 2.7 מיליון תושבים. גמביה היא מדינה ענייה, גם ביחס לאפריקה. הכלכלה מבוססת על חקלאות, והתיירות מהווה מקור הכנסה משמעותי.
סידיקי הגיע מקבוצת SAMGER, המייצגת את העיירה MANJAI, קבוצה קטנה אפילו בסדר גודל של גמביה, שסיימה את העונה האחרונה במקום ה- 6. מדובר במועדון שהוקם רק ב-2003. לאימונים נהג להגיע ב... ריצה. "המגרש היה כל כך קרוב לבית שלי שהייתי מתלבש בבית ורץ 15 דקות לאימון", הוא מספר.
סידיקי ג'אוורה הוא מוסלמי אדוק, מקפיד להתפלל מספר פעמים ביום. הוא שמח לשמוע שבסביבת נוף הגליל יש הרבה כפרים ערביים עם מסגדים. "חשוב ביותר להתפלל לאללה", הוא מסביר.
סידיקי איך אתה מתרשם מישראל?
"בינתיים לא ראיתי יותר מדי. אני רק בין הבית למגרש. סיפרו לי שיש פה מדינה יפה ואני מקווה לראות אותה במו עיניי".
ידעת משהו על הכדורגל הישראלי או על הפועל נוף הגליל לפני שהגעת?
"לא ידעתי כלום, שמעתי רק על הקבוצות הגדולות, מכבי חיפה, מכבי תל אביב, אבל לא ידעתי יותר מדי".
אני מבין שעל נוף הגליל בכלל לא שמעת?
"לא שמעתי על המקום הזה, לא ידעתי כלום על המועדון לפני שהגעתי לישראל".
איך קיבלו אותך?
"השחקנים בקבוצה היו נחמדים, כיבדו אותי. בסך הכל בסדר גמור. במועדון עשו ועושים הכל כדי שארגיש בבית ואני מאוד מודה להם על כך. במשחקי האימון שעשינו יצא לי גם להתרשם מהאוהדים. הם נחמדים מאוד".
המאמן מוטי איווניר דיבר איתך? אמר לך מה מטרות הקבוצה?
"יצא לי לדבר איתו, הוא אחלה בן אדם, כל הזמן מתעניין ודורש בשלומי. בקטע המקצועי הוא מצפה שאתן 100 אחוזים על המגרש ואהיה חלק משמעותי בקבוצה. הוא לא דיבר במפורש על עליית ליגה, אבל אני חושב שזו המהות של כל ספורטאי".
יצא לך להסתובב קצת בעיר?
"לא ממש. יצא לי לאכול פלאפל בפעם הראשונה בחיים אצל טומסיס. הבנתי שהוא מוסד כאן. אני יכול להגיד שהיה טעים ומאוד אהבתי. הייתי גם ב'מרכזה', מקום יפה, אכלתי שם המבורגר טעים. עוד לא יצא לי לאכול שווארמה. שמעתי שזה טעים אבל לא יצא לי לטעום. טוב, יש לי עוד מספיק זמן להיות כאן ואני מאמין שייצא לי לאכול גם שווארמה".