חדי העין מבין השחקנים בהפועל נוף הגליל שמו לב שמקומו של האוהד ישראל שוורץ (שלמה שרף) נפקד מאימוני הקבוצה. עד אפריל בשנה שעברה נהג שוורץ, המלווה את הקבוצה כבר עשרות שנים, להגיע לכל אימון בוקר, לשבת על כיסא מיוחד שהוכן עבורו ולצפות באימונים.
השחקנים נהגו להגיע אליו, לברך אותו ולדרוש בשלומו. כמובן שהוא הגיע גם למשחקי הבית ולחלק ממשחקי החוץ נהג להגיע עם בתו, אוהדת שרופה לא פחות ממנו, ששימשה גם כנהגת. "כולם מכירים אותו, יודעים שהוא אוהד ותיק ושרוף של הקבוצה, כולם עשו לו כבוד והופתעו כשהוא נעלם", מספר הקפטן זניה ברקמן.
אלא שבחודש אפריל הכל נגמר, לפחות עד עתה. אשתו האהובה טובה, לה היה נשוי במשך 56 שנים, הלכה לעולמה לאחר מאבק קצר במחלה קשה. "מאז אני לא אותו בן אדם, אני עובר מצב קשה, אני על הפנים", הוא אומר בקול שבור.
לדברי שוורץ: "אני במצב קשה, איבדתי חברה לחיים, קיבלתי מכה רצינית, נפלה עליה מחלה ארורה והיא הלכה לעולמה. מאז אני כבר לא מתפקד, גם נפשית וגם פיסית, הייתי צריך לעבור ניתוח להחלפת שתי הברכיים, אבל הוא בוטל בשל מצבי הרפואי".
לשוורץ, שני ילדים, בן רוני ובת שרונה, ושני נכדים, יובל וזמיר. הם גרים בעיר בקרבתו ומקפידים להגיע מדי יום ולטפל בו. בתו שרונה היא אוהדת מושבעת של הקבוצה. "היא אוהבת כדורגל ואת הקבוצה. התחננה בפני שאגיע למשחקים, אבל קשה לי ואני עוד לא מוכן לזה נפשית. אני נמצא לבד בין 4 קירות, אבל לאט לאט אצא מזה".
לדברי האיש שזכה לכינוי שלמה שרף בשל דמיונו למאמן נבחרת ישראל לשעבר, הזמן שיעבור יקל עליו להתגבר והוא ינסה להגיע למשחקים ולאימונים כבעבר. "הזמן יעבור לי יותר טוב אם אבוא למשחקים, יהיה נחמד לפגוש את החברים מהיציע, כשארגיש חזק יותר זה יקרה".
כמובן שבלי פרשנות אי אפשר. "הייתה לנו קבוצה טובה מאוד בשנה שעברה, הייתי בטוח שנעלה לליגת העל. מאוד נהניתי להגיע למשחקים בתקופה שעוד ליוויתי את הקבוצה. אני מקווה שהימים היפים עוד יחזרו כי מגיע לנו קצת לשמוח", הוא מנדב מההבנה המקצועית שלו.
