לא קל להיפרד מדמות שהפכה לחלק בלתי נפרד מהמועדון, אבל שרון סויסה עושה זאת דווקא עם תחושת גאווה, אהבה והמון תקווה לעתיד. רגע לפני שהוא יוצא לדרך חדשה, שוחחנו איתו על הרגעים הגדולים, העונות הקשות, התקווה למועדון וההחלטה האישית שעומדת מאחורי הפרידה.
"הייתי בבית שלי – קמתי כל בוקר עם חיוך לעבודה", הוא אומר. "היו רגעים מאושרים – עלינו לליגת העל, זכינו בגביע הטוטו, הגענו לחצי גמר גביע המדינה... אלה דברים שאי אפשר לשכוח. מצד שני, היו גם עונות קשות, של מבחנים ופעמיים שנשארנו בליגה – ההרגשה אחרי זה פשוט מטורפת. זו התרגשות ואהבה שאין לה תחליף".
כשנשאל איזו עונה הכי זכורה לו, התשובה שלו ברורה: "העונה שבה עלינו לליגת העל וזכינו בגביע הטוטו – זו הייתה עונה חלומית. לעומת זאת, העונה הנוכחית הייתה הקשה ביותר, אבל הסוף המתוק מחפה על הכל".
ומה לגבי המבט קדימה? גם אחרי העזיבה, שרון נשאר מחובר בלב: "נוף הגליל זה המועדון הכי טוב בליגה הלאומית – חד משמעית. כל מי ששיחק פה יודע את זה. אני מקווה שהעונה הזו הייתה סטירה חיונית למי שצריך – שיבינו שצריך לעשות שינויים. אני סומך על ראש העיר, שלא מחסיר דבר מהמועדון, וכמובן על גיל ברעם, שלמד את הלקחים ויודע מה צריך לתקן. אני מאמין שגיל יביא את המועדון למקום הראוי לו – אין לי ספק בזה".
ולמה דווקא עכשיו? למה להיפרד מהבית?
"אף פעם זה לא זמן להיפרד מהבית", הוא אומר בכנות, "אבל קיבלתי הצעה לתפקיד שמהווה מבחינתי קפיצת מדרגה – אתגר שאני מאוד רוצה. למדתי מהטוב ביותר, גיל ברעם, ואני מרגיש שאני מוכן לעשות את הצעד הבא".
ולסיום, שאלנו אותו – מה השתנה בו אחרי כמעט עשור בתפקיד?
"שרון שנכנס לתפקיד אהב מאוד כדורגל – אבל לא באמת ידע למה הוא נכנס. במהלך השנים צברתי ניסיון עצום, בעיקר בזכות גיל ברעם שתמיד שיתף, הדריך ונתן לי יד חופשית. היום אני יוצא מוכן לתפקיד מנכ"ל – עם הרבה רעיונות בראש והרבה עשייה בלב".
וכמובן – אי אפשר בלי מילה אחרונה מהלב: "כולם – ההנהלה, השחקנים, האוהדים – הם חלק ממשפחה אחת גדולה. קשה לי להיפרד מהם. אני תמיד אשאר אוהד של המועדון הזה, ותמיד אעזור כשאוכל. השחקנים היו הלב שלי – כמו הילדים שלי. ההנהלה – אחד אחד – עבודה יומיומית מדהימה. לנה אלקיים שכיף לעבוד איתה, גיל ברעם שכבר אין מה להוסיף עליו – פשוט תותח. ומעל הכול – האוהדים. אווו, איזה מסע עברנו ביחד. כמה שיתוף פעולה, כמה רגעים. אני שולח להם חיבוק ענק – כי הם אוהבים את הקבוצה הזאת באמת, מהלב".
שרון, תודה על תשע שנים של מסירות, לב ענק ועבודה יומיומית שלא תמיד נראתה – אבל תמיד הורגשה. בהצלחה בדרך החדשה. הבית הזה תמיד יישאר פתוח עבורך. ❤️
